תנ"ך על הפרק - הושע יב - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

הושע יב

512 / 929
היום

הפרק

סְבָבֻ֤נִי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִֽיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃וָיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃וַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב׃וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־לִ֖י עָוֺ֥ן אֲשֶׁר־חֵֽטְא׃וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃אִם־גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אפרים - איננו הולך אחרי השם כי אם בדבריו, כי הוא רועה רוח כמו הקץ לדברי רוח והעד: וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל - דורון למלך מצרים.וריב - המפרש כי יהודה הוא נאמן והוא יהיה מוכיח, ואמר כי הכתוב לא הזכיר וריב לה' על יהודה, רק עם הטעם כי השם ויהודה יריבו על אפרים. והנה טעה מדרך הכתב והדקדוק. כי למעלה כתב ויהודה את מזורו, ארכיב אפרים יחרש יהודה ועל שניהם אמר: אכלתם פרי כחש גם שכח ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק, וירב העם עם משה ורבים אחרים, על כן חבר אפרים עם יהודה ואמר: ולפקוד על יעקב כדרכיו, שזה השם כולל שניהם.בבטן - המפרש בבטן גזר השם דבר הבכורה והברכה לא ידעתי מה טעם בבטן, והכתוב אמר: בטרם אצרך בבטן ידעתיך. ולפי דעתי: כי הוא כמשמעו, כי בבטן עקב את אחיו, וזהו מפורש: וידו אוחזת בעקב עשו. והטעם למה לא יזכרו את בני יעקב שאני בחרתי אביהם ועשיתי לו מעלה על כל הנולדים? כי כאשר היה בבטן נתתי לו כח לאחוז בעקב וזהו כמעשה נס, כי אין כח בעומד בשליה ובעת התבקעה לתפוש דבר, עד שיצא מהרחם לאויר העולם, והנה בהיותו בבטן נתתי לו כחו ואחרי כן התאבק עם המלאך ולא יכול לו, והנה מלאך אחד הרג כל מחנה אשור, ומראותו יפחדו בני אדם, כמו דוד שנבעת ואף כי להתאבק עמו והנה הטעם שידעו כל בני העולם כי זרעו יעמוד לנצח ובסוף הוא ינצח את אויביו, והנה אפרים חושב, כי אפרים הוא מצא האון.וישר - פירוש איך שר את אלהים.ויוכל - המלאך וכמעט בכה ויתחנן לו שישלחנו. וטעם עלות השחר - לפני שיתחזק האור שלא בעת יעקב. וטעם בית אל ימצאנו – בשובו לאביו שם מצא המלאך ובעבור שהמלאך נראה בבית אל פעמים, הנה המקום שער השמים, על כן התנבאתי אני ועמוס על ירבעם בבית אל שהוא מקום מלכותו כאשר אפרש.וה' - הטעם המלאך דיבר עם אביכם והשם גילה שמו למשה, שהוא אלהי המלאכים להיות להם לאלהים, על כן ה' זכרו.ואתה - לו שבת אל אלהיך היה עוזרך להשיבך אליו וזהו: ואתה באלהיך תשוב וקוה אליו ואל תסמוך אל עשרך ואל כוחך, כי הכח מאתו היה לך גם העושר.ויאמר - טעם אך לא נתן לי השם העושר, אני מעצמי עשרתי, כי איננו כמו כנען הוא הסוחר, כמו לא יהיה עוד כנעני והטעם למה יאמר חסד ומשפט שמור ולא יהיה עושק ככנעני, וכל יגיעי לא ימצאו בני אדם שחטאתי.ואנכי - הטעם הלא תזכור כי אני העליתיך ממצרים בעושר רב שלא יגעת בו וכלכלתיך במדבר בהיותך באהלים, כמו כן יוכל לעשות לך כימי מועד צאתך ממצרים.ודברתי - והנה כבר דברתי כזאת וכזאת על הנביאים שיאמרו לכם שתניחו דברי שקר. וביד הנביאים אדמה - ששמתי דמיונות משלים שתבינו.אם - והנה היו אנשי הגלעד לפני הנביאים און. אך שוא היו - אחרי כן. בגלגל שוורים זבחו - לבעל. כגלים - דרך משל, שהיו רבים ונראים.ויברח - היה לכם לחשוב כי אביכם בברחו אל ארם עני היה וכן אמר: ונתן לי לחם לאכול.ויעבד, באשה - זהו הלא ברחל עבדתיך. ובעבור אשה היה שומר צאן ואני העשרתיו גם העליתי בניו על יד נביא - הוא משה ושב ישראל כמו צאן ושומרן משה ושכח ישראל כל זה.הכעיס - השם. תמרורים - בגלוי, כמו: שימי לך תמרורים, ויתמרמר.ודמיו - דמי נקיים ששפך.יטוש - כמו והנם נטושים.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך